ראשיתו של המרכז בבית כנסת לנוער שהוקם בשנת תשכ"א – 1961 ע"י ילדים ובני נוער בסיועם של קומץ הורים. המניין נוהל ע"י בני הנוער והם אף היו בעלי התפילה ובעלי הקריאה בתורה. גוון מיוחד ניתן לטכס "בר מצווה" שאותו חגגו רבים מילדי השכונה גם ממשפחות שאינן דתיות. בית הכנסת לנוער נהג לארח לעיתים קרובות את חניכי תנועות הנוער בשכונה.
ממניין של קומץ נערים ונערות, הפך בית הכנסת לנוער לציבור של מאות ילדים, בני נוער, סטודנטים, זוגות צעירים ומשפחות עולים, שהתפצלו בינתיים לשלושה מקומות תפילה, כולל בבי"ס רמב"ם. במסגרת בית הכנסת לנוער התפתחה פעילות תרבותית, תורנית וחברתית ענפה, וכך הפכה מסגרת זו למרכז קהילתי בפועל, אך לא יכלה להתפתח ולהרחיב פעולותיה עקב חסרונו של מבנה מתאים. בכ"ז אלול תשכ"ה – 12.9.66 הנהלת העירייה בראשותו של מר אבא חושי ז"ל, החליטה על הקמת ועדה ובראשה השופט אהרון מלמד, בהשתתפות של רב השכונה- כב' הרב וייסבלום, ארכיטקט - יעקב בלוך וחברים נוספים להקמת בית כנסת ומרכז לנוער במגרש שהתפנה מצריף קופת חולים. הוקמה עמותה בנשיאותו של השופט מלמד, פרופ' אליעזר רובינזון – ראש המרכז האונקולוגי בבי"ח רמב"ם נבחר ליו"ר העמותה ופעל רבות במשך כל תקופת הבנייה וגם אחריה לקידום המפעל החשוב הזה, השופט יצחק יעקובי שווילי, סמנכ"ל ומנהל חטיבה ברפא"ל- ד"ר יונתן מס, קצין מבחן מחוזי לנוער במשרד הסעד- מר אשר וגנברג ז"ל, הממונה על המחוז במשרד הפנים – מר חיים קופלמן וממוש – אברהם סלע, נתן שנור ז"לכגזבר, הארכיטקט ד"ר יעקב בלוך, מהנדס החשמל שלמה טאובר ז"ל וחברים נוספים. העמותה שמה לה למטרה להקים בניין הולם לפעילות תרבותית, תורנית וחברתית לילדים, נוער, צעירים ומבוגרים כאחד.
בשנת תשכ"ז – 1967 הבטיח ראש העיר מר אבא חושי ז"ל לשופט מלמד למסור את המגרש שעליו בית הכנסת לנוער למטרת הקמת מרכז תרבות דתי לנוער, קיים הבטחתו ואף סייע להגשמת התוכנית.
הנחת אבן הפינה היתה, ביום שלישי כ"ז חשון תשל"ה 12.11.74 במעמד ובהשתתפותם של ראש העיר- מר יוסף אלמוגי ז"ל, שר הדתות- ד"ר יצחק רפאל ז"ל, רבני העיר - הרב שאר ישוב כהן והרב אליהו בקשי דורון, רב השכונה- הרב ח.נ. וייסבלום, הממונה על המחוז במשרד הפנים - ד"ר נפתלי אילתי ז"ל ואורחים נכבדים נוספים וכל חברי הקהילה נו"ש.
מגילת היסוד נקבעו המטרות והעקרונות המנחים את פעילות המרכז:
*קירוב נערים ונערות מכל החוגים והעדות למורשת ותרבות ישראל.
*קליטת עולים מכל קצווי תבל, מיזוגם עם בני הקהילה, חיזוק יהדותם ואהבתם לא"י.
*קיום פעילות תרבותית, תורנית וחברתית לבני הקהילה, לתושבי השכונה ולתושבי חיפה.
*הנצחת זכרם של בני השכונה שנפלו במערכות ישראל.
המבנה בן חמש הקומות נבנה במשך שש שנים, בהנהגתו הנמרצת של היו"ר פרופ' אליעזר רובינזון בעלות של כשבעה מליון לירות. למעלה ממחצית עלות הבנייה נתרמו ע"י חברי הקהילה והיתרה התקבלה ממשרדי החינוך והתרבות, הפנים והדתות. בניית המרכז בוצעה בשלבים, והתחלתה התאפשרה הודות לתרומותיהם ולהתחייבויותיהם האישיות לקבלן, של חברי הנהלת עמותת המרכז, בסכומים גבוהים.
כאשר המגרש, עליו עמד אז סניף קופ"ח, נמסר מהעיריה לעמותה, נוצר מצב משונה של מגרש ללא כסף לבניה.באותם ימים נדרש ביה"ס רמב"ם השכן, לבנות מקלט, והדבר חייב הריסת שתי כיתות לימוד.על פי הצעתו של חבר העמותה – שלמה טאובר ז"ל, המרכז ויתר על חלק מהמגרש שלו לטובת בניית המקלט לביה"ס.משהוחל בבניית מקלט ביה"ס ע"י קבלן של העירייה, חברי הנהלת העמותה שילמו לקבלן, כדי שיתחיל לבנות גם את מרתף המרכז, והתחייבו אישית לשלם גם סכומים גבוהים בהמשך הבניה, אם לא יתקבלו תרומות.
התחלת הבנייה בפועל עוררה אמון רב בקרב אנשי הקהילה, אשר החלו לתרום למען הקמת בנין המרכז. גם משרדי הממשלה רלוונטים נוכחו לדעת שאכן הבניה מתבצעת, והעבירו למרכז מענקים, וכך נבנו קומת המרתף וקומת הקרקע. אל קומת המרתף עבר מביה"ס – "מנין הנוער", וכיום פועל בו "המכון ללימודי השואה".
קומת הקרקע נבנתה מיד כאולם רב תכליתי, אליו עבר להתפלל מביה"ס,"מניין הצעירים", שלימים נקרא "משכן שאנן". וכן הוחל לקיים בו פעילות תרבותית ותורנית מגוונת, כפי שהיא קיימת עד היום. בשלב זה התבצעה מגבית רחבת היקף בקרב אנשי הקהילה, באמצעותה נבנה כל שלד הבניין, עד סוף הקומה השישית, קומת עזרת נשים שבמנין הנוער.
גם הפעם, התקדמות הבניה עוררה אמון רב בקרב אנשי הקהילה, אשר תרמו גם במבצע התרמה נוסף, שנערך לאחר מספר שנים. גם משרדי הממשלה הרלוונטיים, התרשמו לחיוב מהבנייה, ושוב נתנו מענקים נוספים. מבצע מגבית מיוחד נערך ע"י חברי מנין "נוה תפילה" אשר גבו מכל חברי המניין סכום ניכר, כדי לקבל לתפילה בשבתות את קומת חדרי החוגים, בה נבנו מחיצות ניידות שנפתחות לשבת לאולם תפילה. משהושלמה הבנייה, נערך במניין הנוער, מבצע מיוחד למימון עיצוב הפנים, הריהוט, מחיצות עזרת נשים, התאורה, וכל מה שנדרש כדי להפוך שתי קומות של שלד – לבית כנסת לכל דבר.
כל הפריטים נתרמו ע"י חברים מתוך המניין, להנצחת יקיריהם.
ב"מנין הנוער" הוקם גם קיר הנצחה לכל כ-120 בני נווה שאנן ורמות רמז שנפלו במלחמות ישראל ומאז מונצחים הנופלים באופן שוטף ועקבי.
בנר ראשון של חנוכה, ביום שלישי כ"ד כסלו תשמ"א – 2.12.80 התקיים טכס חנוכת הבית ברוב עם ובהשתתפות:
* מר זבולון המר ז"ל – שר החינוך והתרבות
* הרב שאר ישוב כהן – הרב הראשי לחיפה
* הרב אליהו בקשי דורון – הרב הראשי לחיפה
* מר אריה גוראל ז"ל – ראש העיר
* מר חיים קוברסקי – מנכ"ל משרד הפנים
* מר גדליה שרייבר – מנכ"ל משרד הדתות
* הרב ח.נ. וייסבלום – רב השכונה
* מר אליעזר אלתר ז"ל – סגן ראש העיר
* מר ישראל לבנון ז"ל – יו"ר המועצה הדתית
* מר אורי אגמי ז"ל – יו"ר ועד השכונה
מנין "משכן שאנן" היה הראשון למעבר מקומה ב' של ביה"ס רמב"ם. לאחריו מנין " נוה תפילה" שהתפצל לשניים. רוב חברי המניין עלו לקומה ב' של המרכז ויתרם עברו להתפלל בכתה שמעל אולם ההתעמלות. לבסוף חברי "מנין הנוער", עלו מקומת המרתף למשכנם החדש והמרווח והיחיד המשמש מאז ועד היום רק כבית כנסת ולא כמקום רב- תכליתי.
אולם "מנחם" ב"משכן שאנן", הינו רב תכליתי המשמש כמקום תפילה בבוקר ובשבתות, אך גם כאולם לאירועים , הרצאות, מסיבות וחגיגיות בשאר שעות היממה.
קומה ב' – קומת החוגים בכל ימות השבוע, ורק בשבתות כמקום תפילה למנין "נוה תפילה".
במהלך שנת 2007 הצטרפו חברים חדשים להנהלת המרכז, המטרה בבחירת המצטרפים החדשים היתה לצרף נציגות צעירה אשר תייצג את בני הדור הצעיר בקהילה. החברים שנבחרו הם: אבנר פלג, יהודה נבון, אלון שפירא. מגמת הצערת הנהלת המרכז תימשך גם בעתיד.
לפני עשרים שנה ב-י' בטבת תשמ"ח –31.12.78 נוסד המכון ללימודי השואה ע"י המרכז, ובכך נענה לבקשתו והצעתו של מר יהושע אייבשיץ למצוא הנצחה ראויה לרעייתו חדוה ז"ל. לפעילות המכון, המרכז היקצה את קומת המרתף וחדרים לסדנאות. ייעודו ומטרתו של המכון נקבע:"להנחיל את מורשת השואה לבני הדור הצעיר בחיפה בפרט והמחוז בכלל".
במכון מתקיימים:
* ימי עיון לתלמידי מערכת החינוך העל יסודית.
*ימי עיון לתלמידי מערכת החינוך היסודית בגן ע"ש חסידי אומות העולם.
* ספריה ובה למעלה מארבעת אלפים ספרים.
* ספריה אורקולית הכוללת למעלה מאלף סרטי וידיאו.
* השתלמות מורים.
* ערבי עיון.
* עלון המכון המופץ לתלמידים המגיעים לימי העיון.
* תיעוד עדויות ניצולי השואה.
* הוצאה לאור של ספרי מר יהושע אייבשיץ ורעייתו חנה.
* הכנת משלחת תלמידים היוצאים לסייר במחנות ההשמדה בפולין.
במהלך השנים עשרות אלפי תלמידים, חיילים, סטודנטים, מורים ותושבי העיר השתתפו בפעילויות השונות של המכון.
לאחר מלחמת ששת הימים נקלטו במרכז כ- 60 משפחות מארה"ב, אנגליה, צרפת והשתלבו בקהילה ובפעילויותיה. בשנת 1989 עם פתיחת שערי בריה"מ, אף אנו פתחנו את שערי המרכז בפני עולים חדשים. כתות אולפן לרוב פעלו במשך כחמש עשרה שנה. אלפי עולים למדו עברית, ספגו אהבת הארץ וטעמו מן היהדות. בספריה שולבו אלפי כרכים של ספרים ברוסית. בעיקר בנושאי ארץ ישראל, ציונות, היסטוריה, ביוגרפיות של אישים בולטים בתנועה הציונית והמדינה, אינצקלופדיות , ספרות עברית יפה מתורגמת וכדומה. משפחות עולים רבות אומצו ע"י משפחות בקהילה, סייעו ועזרו בקליטתם החברתית, תרבותית במציאת מקומות תעסוקה וכדומה.
ייחודיותו של המרכז בהשוואה למרכזים קהילתיים אחרים בעיר הוא בישום הקהילתיות, המעורבות החברתית ושיתופי הפעולה עם המוסדות האחרים שבקהילה, כגון: בתי כנסת, בני עקיבא, ביה"ס הממ"ד קהילתי רמב"ם, "אמונה"-תנועת האשה הדתית וקבוצות חברתיות שונות. לכולם חלק במרכז, הוא משרת ועומד לרשות כולם.
במרכז: מתפללים, פועלים, מקיימים שמחות ואירועים, נהנים משירותים שונים שהמרכז מעמיד לחברי הקהילה.
שיתוף הפעולה עם בי"ס ממ"ד קהילתי רמב"ם הוא הדדי, המרכז מעמיד את אולמותיו, חדריו וחצרו לפעילויות התלמידים ואנו מקיימים פעילויות במבנה ביה"ס.
חדרי החוגים בשבתות עומדים לרשות בני עקיבא לפעולות השבטים, סעודות, כנסים ואירועי הסניף מתקיימים בקביעות במרכז. "בחודש הארגון" כל המרכז לרשות התנועה ובכל בוקר אני "תפילה " כי אמצא את "הכל" על מקומו בשלום.
נשות "אמונה" מקיימות את פעילותן הקבועה ב"אולם מנחם",ו"משכן אשר" ובספריה. אירועים חד פעמיים מתקיימים בתיאום מוקדם.
בתיה"ס: אולפנת "צביה", אמי"ת – עירוני ו', ישיבת "יבנה", אף נעזרים במרכז לפעילויותיהם, ואנו משתדלים להענות במידת האפשר."אנו כאן כדי לשרת".
